צו קיום צוואה ברבנות

חוק הירושה מסדיר וקובע מי הם היורשים על פי דין או הזוכים על פי צוואה, לאחר מותו של המנוח. סעיף 2 לחוק הירושה קובע כי ניתן לרשת את נכסיו של המנוח על פי צוואה חוקית שהותיר אחריו, ובהיעדר צוואה יחולק עזבונו בין יורשיו על פי דין. אם המנוח הותיר אחריו צוואה, יורשיו יכולים לפנות לרשם לענייני ירושה כדי להוציא צו לקיום הצוואה, אפשרות נוספת היא לפנות לבית דין רבני בבקשה למתן הצו. חשוב לדעת כי לצו זה יש תוקף משפטי מחייב, ובהיעדר התנגדויות הצוואה תקבל תוקף ותהפוך לצו קיום צוואה שאינו מתיישן.

הגשת בקשה לצו קיום צוואה
באופן עקרוני ועל פי החוק בישראל, יש שתי ערכאות משפטיות בעלות סמכות חוקית להוציא צווי ירושה וצוואה – הרשם לענייני ירושה ובית הדין הרבני. בדרך כלל, פונים למשרד של הרשם לענייני ירושה כדי להוציא את הצו, אך בעלי העניין בתיק יכולים לבחור בבית הדין הרבני. במקרים רבים מחליטים למי לפנות בהתאם לפנייה הראשונה שנעשתה, והבחירה הטבעית היא לפנות לרשם לענייני ירושה, אך אפשר להעביר את הדיון לבית הדין הרבני, בהתאם לרצון בעלי העניין. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי אם מעוניינים להוציא צו קיום צוואה ברבנות, על ידי בית הדין הרבני, יש לקבל את הסכמתם של כל בעלי העניין בירושה, חשוב לתעד את הסכמת בעלי העניין בכתב.

איך להגיש בקשה לצו קיום הצוואה ברבנות?
הסיבה העיקרית בגללה בעלי העניין בצוואה פונים לבית דין רבני היא לרוב סיבה דתית, אך יש סיבות נוספות. אם אחד או חלק מהיורשים ובעלי העניין בצוואה פנו לבית דין רבני, עליהם להציג מסמך חתום המאשר את רצונם של כל בעלי העניין לנהל את הדיון בבית הדין הרבני.

כדאי לדעת כי בית הדין הרבני אינו מאשר באופן מידי את הבקשה, הוא מעביר את הבקשה של בעלי העניין לרשם לענייני ירושה לצורך אישור. אם הבקשה להעברת סמכות הטיפול בתיק נעשתה בתום לב, הרשם לענייני ירושה יאשר את הבקשה ויעביר את הטיפול בתיק לבית הדין הרבני. אם לדעתו של הרשם הבקשה נעשתה שלא בתום לב, הוא רשאי לסרב להעברת התיק והדיון בו לבית הדין הרבני, וכך למעשה לבית הדין הרבני אין סמכות לטפל בתיק.

דיון בבית הדין הרבני
חשוב לזכור כי הדיון בבית הדין הרבני מבוסס על עקרונות ההלכה והדת היהודית, לכן תוצאות הדיון עשויות להיות שונות לעומת הפרשנות וקבלת ההחלטות על ידי הרשם לענייני ירושה, כיוון שהוא מסתמך על עקרונות המשפט האזרחי. יש להגיע לדיון בבית הדין הרבני עם מסמכים שונים כמו צוואה מקורית, תעודת פטירה, אישור מהיורשים לדיון בבית הדין הרבני, תשלום אגרות ועוד.
לכן, חשוב להבין את ההבדלים בין שתי האפשרויות ואין לוותר על סיוע משפטי וייעוץ עם עורך דין מנוסה ומיומן בתחום הצוואות והירושות.